מאת ד"ר ניר פורת, מומחה לכירורגיית פה ולסת
שן כלואה הינה שן שלא בקעה במלואה, או לא בקעה כלל – ובמצב זה נותרת כלואה בעצם הלסת. תופעה זו שכיחה במיוחד בשיני בינה, אך עלולה להתקיים גם בניבים או בשיניים אחרות .
במקרים רבים שן כלואה מתגלה בצילום רנטגן אקראי, אך לעיתים קיימים מצבים בהם שן כלואה עלולה להוביל לפתולוגיה או סיכון עתידי ממשי, ונדרשת התערבות כירורגית מיידית.
סיבוכים אפשריים כתוצאה משן כלואה:
דלקת חריפה (Pericoronitis): כשחלק מכותרת השן בוקע חלקית, עלולה להיווצר דלקת ברקמות מסביב. הדלקת מתבטאת בכאב, נפיחות, חום מקומי ואף קושי בפתיחת הפה.
פגיעה בשיניים סמוכות: שן כלואה בזווית לא תקינה עלולה לגרום להצטברות חיידקים ולדלקת הנובעת מקושי בניקוי. מצב זה יכול להוביל לספיגת עצם או עששת בשן הסמוכה. במקרים מסוימים יכולות להתפתח ציסטות סביב השן הכלואה, אשר עלולות לגרום להרס איטי ומתמשך של העצם.
סיכון לפגיעה עצבית: שיניים כלואות (במיוחד בלסת התחתונה) שוכנות בסמוך לעצבים שעלולים להיפגע בעת העקירה, ולכן יש חשיבות גבוהה מאוד לביצוע הפרוצדורה ע"י מומחה בעל ניסיון רב בתחום.
מצבים שאינם סובלים דיחוי
במקרים של כאב, נפיחות, דלקת חוזרת, לחץ על שיניים סמוכות, או ממצאים לא ברורים בצילום – מומלץ לשקול התייעצות וטיפול בהקדם, לרבות בדיקה מקיפה, ובמידת הצורך לבצע דימות תלת – ממדי מדוייק. דחיית העקירה עלולה להוביל לסיבוכים מסוכנים ולפרוצדורות מורכבות יותר בעתיד. עקירה מחושבת ומתוזמנת כראוי תפחית את הסיכון, תזרז את תהליך השיקום ותמנע נזק עתידי.